חג האורות – חג המולד, חנוכה ומה שביניהם

בעיצומו של החורף הקר והחשוך נחגגים שני חגים מלאי אור, נסים ותקווה שרובנו מכירים היטב: חנוכה ביהדות וחג המולד (Christmas) בנצרות. האם יש יותר נקודות דמיון ממה שנדמה בין החגים הללו, מדוע בכלל חוגגים אותם והאם תרבויות אחרות מציינות גם הן חגים דומים?
חנוכה הוא חג יהודי שתחילתו בחודש כסלו, החודש התשיעי בלוח השנה העברי אשר נחשב לחודש החשוך ביותר, במועד לא רחוק מחג המולד (חנוכה נופל לרוב על חודש נובמבר או דצמבר על פי לוח השנה הגרגוריאני, בעוד חג המולד נחגג ב24-25 בדצמבר). חנוכה, שנקרא גם "חג האורים" על שם הנרות שנהוג להדליק בחנוכייה במהלך כל שמונת ימי החג (החל בסוף חודש כסלו ועד תחילת חודש טבת בלוח השנה העברי), נחגג לזכר נצחון המכבים על היוונים, חנוכת בית המקדש מחדש ונס פך השמן: לפני יותר מאלפיים שנה היתה ארץ הקודש בשליטת היוונים, שביקשו להטמיע את היהודים בתוכם, למנוע מהם לקיים את מנהגיהם ולהרחיקם מאמונתם וממסורתם היהודית. בעקבות זאת פרץ מרד נגד השלטון היווני, שהונהג בידי בני משפחת חשמונאי (אשר כונו גם "מכבים"). לאחר ניצחונם של המכבים על היוונים, הם פנו לחדש את פעילותו של בית המקדש ולהדליק את המנורה שבו, אך גילו כי היוונים טימאו את כל השמנים שנועדו להדלקתה. כל שהיה בנמצא הוא פך שמן טהור סגור בחותם הכהן הגדול, שהיה כה קטן עד כי חשבו שיספיק רק ליום אחד, אך אירע נס והוא הספיק לשמונה ימים. לזכר אותו נס נהוג להדליק נרות בחנוכייה במשך כל שמונת ימי החנוכה.

חג נוסף שבו מככבים אורות ונסים הוא חג המולד (Christmas), חג נוצרי שבו על פי המסורת נולד ישו, מייסד הדת הנוצרית. המנהגים האופייניים לחג המולד כוללים בין היתר הענקת מתנות, תליית מנורות צבעוניות ושלל קישוטים על עץ אשוח וארוחת ערב חגיגית. בנוסף, נפוצה האמונה ב"ניסי חג המולד" הקשורה ללידתו הנסית של ישו, אשר נתפס בעיני הנוצרים כמושיעם. את ערב חג המולד (Christmas Eve) חוגגים בערב ה24 בדצמבר ויום חג המולד (Christmas Day) חל למחרת, ב25 בדצמבר. אך למעשה, הברית החדשה כלל איננה מזכירה את תאריך לידתו של ישו וחג המולד לא היה קיים בשנותיה המוקדמות של הנצרות. רק בשלב מאוחר יותר החליטו בכירי הכנסייה לקבוע חג המציין את יום הולדתו של ישו והתאריך שנבחר לשם כך היה ה25 בדצמבר, ככל הנראה בניסיון להטמיע ולאמץ חגים פגאניים קדומים יותר אל תוך הנצרות וכן על מנת להגביר את הפופולריות של חג המולד בקרב המאמינים. בין החגים הפגאניים הללו אפשר למנות את "יול" (Yule), אותו חגגו הנורדים בסקנדינביה ב21 בדצמבר, היום הקצר ביותר בשנה, כדי להוקיר את חזרתה של השמש לאחר החורף הארוך. בדומה לכך, באימפריה הרומית ציינו ב25 בדצמבר את יום הולדתו של האל הרומאי מית'רה (Mithra), אל השמש שאינה ניתנת לכיבוש, בחג שנקרא "יום הולדת השמש שלא ניתנת לכיבוש" (בלטינית dies solis invicti nati) ובו חגגו את היום הקצר ביותר בשנה בתור סמל לתחייתה המחודשת של השמש, סיומו של החורף ושובם של האביב והקיץ. חג נוסף הוא "סאטורנליה" (Saturnelia), או יומו של האל סאטורן (Saturn), אל החקלאות הרומי, שגם אותו ציינו באימפריה הרומית בתחילת השבוע שבו חל היום הקצר ביותר בשנה.
חג נוסף שניתן לציין בהקשר זה הוא "דיוואלי" (Diwali או Divali), חג בדת ההינדו המכונה גם "חג האורות" ומצויין לרוב בשלהי הסתיו (אמצע אוקטובר או נובמבר על פי לוח השנה הנוצרי). מקור שם החג במונח "דיפאוואלי" (dipavali) בסנסקריט, שפירושו "שורת אורות", משום שבחג זה נהוג להדליק נרות ומנורות בבתים, במקדשים וכן לתת להם לצוף על פני נהרות ופלגי מים. מסורות נוספות של החג הם ניקוי וקישוט הבתים, סעודות חגיגיות, נתינת מתנות והדלקת זיקוקים. החג מזוהה עם אלים שונים בהתאם למסורות האזוריות בחלקים שונים של הודו ובבנגל. על פי אחת האמונות הנפוצות, החג קשור לניצחון "צבאו הטוב" של האל ראמה (Rama) על פני "צבא הרשע" של מלך השדים ראוואנה (Ravana), סיפור שמובא באפוס ההודי "רמאיאנה" (Ramayana). לפי אמונה אחרת, החג מזוהה עם ניצחונו של האל וישנו (Vishnu), גלגולו של האל קרישנה (Krishna), על מלך השדים הרשע נאראקאסורה (Narakasura) ושחרורן לחופשי 16,000 בנות שהיו אסירות שלו. אמונה נוספת מציינת את "דיוואלי" בתור הלילה שבו בחרה האלה לאקשמי להינשא לאל וישנו. קיימות אמונות רבות נוספות הקשורות לחג אך כך או כך, בעיני המאמינים "דיוואלי" מסמל את ניצחון האור על החושך, הטוב על הרע והידע על פני הבורות.

זה אך טבעי שבימי החורף הארוך והקר ובעיקר ביום הקצר ביותר בשנה, מחפשים מאמיני הדתות השונות לציין חגים המסמלים את נצחון הטוב על הרע והאור על פני החושך. דווקא כאשר הכל נראה אפל, מבקשים המאמינים להתנחם בסיפורי גבורה ונסים ולהדליק שפע של נרות, מנורות וזיקוקים כדי להזכיר לעצמם כי אסור לאבד תקווה: החורף עוד יגיע לסיומו והשמש תשוב לזרוח במלוא עוזה.